שיווי משקל

המסע לעבר האיזון בחיים

בין העיר לכפר

בין העיר לכפר

חורף של קיץ

פתאום הגיע החורף. לפני שבועיים בצהרי יום בהיר התקדרו השמיים והתחיל לרדת מבול. עדיין מעל 30 מעלות בחוץ, ומבול. מאז כבר היו כמה ימים של סופות רעמים וברקים ועוד גשם ונהיה קצת קריר ואז שוב חזרה שמש אוגוסט להכות. כבר הייתי כמה פעמים באיטליה בחודשים הרבה יותר קרובים לחורף וטיפה לא ירדה, ולפתע אנחנו מוצאים את עצמנו ברומא באמצע אוגוסט, אחרי חודש יולי הרותח, ונהיה פה סוג של סתיו. חוויה מוזרה, ללא ספק.

שווקים ברומא

אחד הדברים שאני הכי אוהבת באירופה הוא מסורת השווקים המיוחדים. באיים ובאזורים הכפריים, מדובר בשוק איכרים שמפציע פעם או פעמיים בשבוע, אבל ברומא מדובר יותר בשווקים קבועים. מכיוון שאנחנו מאד אוהבים, חיפשנו ומצאנו מספר שווקים כאלה והגענו לשלושה מהם:

Campo de Fiori – אני חושבת שהוא השוק המפורסם ביותר ברומא. האמת, די מאכזב. תיירותי להחריד, ברמה שכמעט כל הדוכנים נראים אותו דבר ומוכרים אותו דבר, במחירים מופקעים כמובן. חוץ מאיש אחד שמכר פרמזן מעולה במחיר שווה, לא מצאנו שם יותר מידי וסיימנו את הסיבוב תוך 30 דקות. היתרון שלו זה שהוא קרוב למונומנטים המרכזיים ושיש באחת הפינות שלו מסעדת פסטה מעולה ברמה אחרת בשם Osteria Di Forstuna.

Mercato di Testaccio – הוא אמנם מרוחק מכל המונומנטים, אבל לא בהיסטריה ויש אוטובוס שמגיע עד אליו והוא לגמרי שווה את הנסיעה! איזה כיף של שוק, טעים, מגוון, מעניין, גראפה להתעלף, יין מכרמי הכפר, פיצה משובחת, פסטה טרייה, דגים טריים, מאפיית עוגיות ועוגות מקומיות, דוכני אוכל מעולים, גבינות, נקניקים.... כל מה שתצפו משוק טרי מקומי ויותר. אז אם אתם אוהבים שווקים, הוא בהחלט שווה את המאמץ. רק אל תעשו טיול רגלי של 10,000 צעדים אחרי שקניתם מלא דברים כבדים  שמאוחסנים בתיקי הגב שלכם.... לא משנה איך אני יודעת 🤦‍♀️

 Mercato Centrale – שוק האוכל בתחנת טרמיני. ציפיתי לשוק עירוני, קיבלתי את שוק האוכל של שרונה. לא מתלוננת, הכל שם היה מעולה! טעמנו מריטוצו משובח, קלצונה עשיר, ארנצ'יני סיציליאני, פיקורינו כמהין ממכרת וגולת הכותרת – סטייק טומהוק 1.2 קילו שעבר יישון של 45 יום, נבחר אישית על ידינו והוגש לנו על מחבת רותחת. אז, הממממ, כן, מומלץ השוק 😉

FERAGOSTO

רומא ננטשה לפתע. כבר בשבוע הראשון של אוגוסט התחילו חנויות מקומיות להיסגר, סגרו את התריס הגדול שבפתח החנות, הדביקו שלט שמודיע שסגור לתקופה ויצאו לחופש. האמת שכבר לפני שיצאנו להרפתקה הרומאית שלנו הזהירו אותי שהחל מה 15 לאוגוסט עד ה- 31 הרוב סגור.

ב- 15/08 זה יום חג נוצרי ואחריו יוצאים האיטלקים לחופשות ארוכות על חוף הים. לא מדובר במרכז התיירותי השוקק, אם כי גם שם מצאנו תריסים נעולים, אלא יותר על העסקים הקטנים שמקשטים בקסמם את רחובות רומא. אז היינו מוכנים, אבל מתברר שהחופשה התארכה וכבר מתחילת החודש ראינו חנות אחר חנות נסגרת וזה לא נעים לראות רחוב סגור, אז נסענו לכפר.

(סוף) שבוע בכפר

מכיוון שידענו מראש, התארגנו על רכב מבעוד מאד וסגרנו דירה בכפר איטלקי קסום אליו הגענו לפני שלושה ימים. הבית המסורתי בן ה-3 קומות, שופע מרפסות המשקיפות על נוף בלתי נגמר, נמצא בכפר ששמו לא מופיע על שלטי ההכוונה בכביש ומונה כ- 180 תושבים. יענו חור, אבל חור קסום 😉

האג'נדה הברורה שלנו לשבוע הזה היא לנפוש, השקט שאחרי האינטנסיביות של רומא. השקענו הרבה מאד בחיפוש של המקום, שיהיה עם נוף פתוח, שתהיה בריכה שווה לבנות, שיהיה WIFI לשעות שבהם נצטרך לעבוד, ובעיקר מקום שיהיה נעים לבלות בו שעות משפחתיות של רוגע וביחד. מכיוון שכהרגלנו בקודש, הטיסה חזרה יוצאת באמצע הלילה, גם היינו צריכים להישאר במרחק נסיעה סביר משדה התעופה. כמובן שלא טרחו לשים מנורות כביש בכבישי הכפר הקסומים שלנו, אז בכלל מצפה לנו חוויה מעניינת. בכל מקרה, אם חשקה נפשכם בנופש קסום בכפר שכוח אל – תרשמו Castel Cellesi בחיפוש.

אז הגענו לפה לפני שלושה ימים, הספקנו להתארח אצל בעלת הבית שהזמינה אותנו לארוחת ערב ביתית של לזניה טרייה ויין מעולה, לבקר בשני יקבים מיוחדים ולהיכנס למרתף יישון יין משובח בסגנון שמפניה מענבי שרדונה, להתעורר לזריחה מדהימה מעל הרים ירוקים, להיקלע למבול קיצי שנמשך מספר שעות, לשוט באגם, לבלות שעות בבריכה, לבשל ארוחת ערב במטבח מסורתי עם חלון ענק הפונה אל בתי כפר ולהביט בשמי הלילה הברורים זרועי הכוכבים.

מה שהכי מוחשי לנו פה הוא הפער המטורף בין האינטנסיביות העירונית, עם עודף האפשרויות הבלתי נגמרות, לרוגע הכפרי עם הטבע שעוטף אותך. אין כל ספק שאנחנו צריכים להכניס את שבוע הנופש והרוגע ללו"ז של הנסיעות הבאות.

נתראה בצד השני,

רות

דילוג לתוכן