שיווי משקל

המסע לעבר האיזון בחיים

החיים עצמם

החיים עצמם

זהו, ציינו חודשיים לחזרתנו מהרפתקאת חיינו.
הזמן מאז שנחתנו שווה לזמן שהיינו שם.

אז למה להמשיך לכתוב? מה עוד נותר לחפש?

כי התחלנו את המסע הזה, ואת כתיבת הבלוג, לא בשביל לנסוע לאי טרופי, אלא כי חיפשנו דרך אחרת לחיות. חיפשנו את הדרך לשיווי משקל אישי ומשפחתי בתוך חיינו ועודנו מחפשים אותה. החיים על אי טרופי הייתה רק אחת ממגוון האפשרויות הקיימות לעשות זאת. היתרון הגדול של האפשרות הזו הייתה שהיא דרשה איפוס מלא של כל המערכות. כדי שהאפשרות תהיה אמיתית וממשית היינו צריכים להניח לכל רשתות הביטחון, למכור הכל, לארוז בסינון קפדני את מה שצריך לוותר על הדיור בארץ ועל כל ההוצאות הקבועות שלא היו הכרחיות. ומעל לכל – היא דרשה ממני להפסיק באופן חד צדדי ומוחלט את עבודתי בארבע השנים האחרונות כקונדיטורית שעובדת מהבית.

אז נחתנו, התאפסנו, מצאנו דירה, ריהטנו אותה מאפס, אור חזר לעבודה, הבנות נכנסו לבית הספר ואני נשארתי בבית. אין לי עבודה – מה אני אמורה לעשות עם עצמי??

בתקופה הזו שבה וויתרנו על הכל, הבנו מה באמת חשוב לנו, כי וויתרנו על כל מלבד על עצמנו. והיה לנו זמן ויצרנו לעצמנו חופש להתנער, לנשום ולהבין איך אנחנו רוצים לחיות במקסימום הטוב האפשרי.

אז גם אור הזכיר לי שכבר 5 שנים שאני רוצה ללמוד צרפתית ולא עושה את זה ושרציתי להתמקצע בתחום השוקולד וגם את זה לא עשיתי, למה? זמן, כסף, החיים עצמם, ובעצם – כי זה פשוט לא היה בראש סדר העדיפויות שלי.

מאז שנהייתי אמא, לא התחברתי לגישת הוויתור העצמי ולא הרגשתי שאני מתבטלת למול תפקידי החדש. דאגתי לשמור על עצמי, על הזוגיות שלנו, על החופש שלי. אבל כן עשיתי תיעדוף של צרכים, תיעדוף של השקעת זמן ובסופו של דבר הייתי, ועודני, ההורה העיקרי הנוכח בבית והאחראית לגידול הבנות. למה? כי לי הייתה יותר גמישות לכך, כי העבודה של אור דרשה יותר קשיחות, כי ככה החלטנו, זה מה שהתאים לנו.

ועכשיו? עכשיו לכי חפשי את עצמך, או יותר נכון, תמציאי את עצמך מחדש.

בתור התחלה נרשמתי ללימודים, משהו שלא עשיתי מאז שקיבלתי את תעודת הקונדיטורית שלי ביחד עם סיום התואר הראשון באוניברסיטה. נרשמתי ללימודי צרפתית ולמסלול לימודי שוקולטייר, כי כבר הרבה זמן רציתי ללמוד ולא עשיתי את זה. שזה יפה כולם אומרים לי, ונחמד, אבל מה עם עבודה? אז אנחנו עובדים על זה אבל בינתיים יש משהו מאד משחרר, וקשה בטירוף, בלנסות להבין במה אני רוצה לעבוד בלי עול של פרנסה ומינוס בבנק שדוחק אותי לפינה. לא, לא זכינו בלוטו, גם לא קיבלנו ירושה גדולה, רק הוצאנו את הכסף שלנו מהקירות לתוך הבנק. ולאט לאט מתחוורת לי משמעות הבחירות וההחלטות בחיים, כי בסופו של דבר הכל, כולל הכל, זה תוצאה של בחירה ושל החלטה. וזה הופך הכל לחופשי יותר וקשה הרבה יותר.

רות

דילוג לתוכן