שיווי משקל

המסע לעבר האיזון בחיים

אי שיש בו הכל: המדריך המלא שלנו לביקור בטנריף
אי שיש בו הכל: המדריך המלא שלנו לביקור בטנריף

אי שיש בו הכל: המדריך המלא שלנו לביקור בטנריף

12:00 בצהריים, מבט מהיר על טבלת הימים שהכינו הבנות כשנחתנו בטנריף מראה שאנחנו פה כבר 50 ימים, מחר לפנות בוקר כבר נתחיל את מסענו הארוך לעבר ארץ ישראל ובערב כבר ננחת בבטחה בבית שלנו בחדרה. אני יושבת עכשיו בפינת האוכל של הדירה השנייה שלנו פה באי, דירה קטנה בנקודה (כמעט) הכי צפונית של האי, שיש לה יתרון אחד בולט במיוחד – חלון גדול מפינת האוכל שמשקיף למרפסת המרווחת שמשקיפה לים – תענוג! עוד בזנזיבר שאלו אותי הבנות שלי למה אני כל כך אוהבת לשבת ולהסתכל על הים. מעבר לכך שאני חושבת שיש איזה מיליון מחקרים שמצביעים על קשר ישיר בין מקוואות מים שונים להשראת רוגע, אני אוהבת את תחושת האינסוף שבמבט על הים, יש עולם שלם מעבר לו ואם רוצים מספיק גם אפשר להגיע לשם!

50 ימים באי שעד לפני 3 חודשים לא ידעתי שבכלל קיים ואני יכולה לומר לך בלב שלם – הוא שווה שנדע שהוא קיים, יש פה הכל! חופים מטריפים והרים מרתקים, מתחמי בילוי ועיירות ציוריות, אטרקציות מגוונות וטיולים בטבע, ימים למנוחה וסתלבט וימים לטיולים וסקרנות. וקצת תמוהה הבחירה שלנו לבלות את חציו הראשון של היום האחרון שלנו בבית, כשיש עוד הרבה לראות ולעשות. אבל בכל זאת לא באנו לחופשה, באנו לחיות, ולעבוד זה חלק מהחיים. בנוסף, ההפסקה הקטנה הזו לפני שנוחתים חזרה בארץ ומתרגלים לחיינו החדשים ישנים, בריאה לכולם. תמיד יהיה עוד משהו לעשות ועוד עיירה לבקר בה, ואנחנו לא משתתפים בתחרות הישגים אלה בשיווי המשקל של החיים.

בזמן שהיינו פה טיילנו והסתובבנו הרבה, נעזרנו המון בכתבות שמצאנו של אנשים שטיילו בטנריף ושהו בה ונשמח לתרום את חלקנו ב"מדריך לטנריף" שהוא קצת שונה. לפני הכל, יש לי טיפ קטן שעזר לי מאד בהמצאות האינטנסיבית המשפחתית לתקופה כל כך ארוכה, זה נקרא 'זמן לבד' – כשהרגשתי שכל האינטנסיביות הזו גדולה עליי, שאני רק צריכה קצת שקט להתאפס, דקה לפני שהתפוצצתי בכעס, הייתי מכריזה שאני צריכה 'זמן לבד' ויוצאת לי לאחת המרפסות עם כוס קפה (או כוס יין, תלוי בשעה ????), עם ספר או בלי כלום, נושמת לי את האוויר הצלול ונרגעת. בנוסף, השילוב של ימי טיול אינטנסיביים עם ימי בית רגועים הועילה מאד לאיפוס הדור הצעיר (וגם הבוגר יותר), גם אם הגעתם לחופשה לא ארוכה ואתם רוצים לטרוף את האי, עדיין הייתי מוצאת כמה ימים רגועים של פשוט להיות בבית (אם השכרתם אחד שווה) או כמה שעות סתלבט באחד החופים (היתרון הגדול של אי – תמיד יש חוף איפשהו).

חשוב לנו להיות כנים ולציין שחלק מהשלמות המידע בנוגע להיסטוריה של חלק מהמקומות והדברים שראינו לאורך הדרך מגיעים לא רק מדברים שראינו/שמענו במקום אלא גם מויקיפדיה היכן שראינו לנכון להרחיב קצת יותר - הכל בשביל הדיוק ההיסטורי.

יאללה, נתחיל במדריך המשפחתי שלנו לטנריף

לינה - AIRBNB

אנחנו בדרך כלל נוטים להעדיף בית על מלון. נכון, למלון יש את הפינוקים שלו אבל החדרים בדרך כלל קטנים וצפופים ולא מיועדים לשהייה משפחתית ארוכה (גם לא לשבוע באותו מקום). בבתים גם יש סלון, פינת אוכל ומטבח שמאפשרים בישול והנאה מחומרי הגלם המדהימים שיש לאי להציע. בנוסף, AIRBNB מציע מגוון של פתרונות דיור שרובם נמצאים בתוך איזורי המגורים של המקומיים וזה נותן חוויה אחרת לגמרי מאשר מלון תיירותי. מה שכן, לחפש דירה ב AIRBNB לוקח זמן ותשומת לב, חשוב מאד להסתכל טוב על התמונות ולהבין עד כמה שיותר איך הבית נראה, מה הוא מציע והיכן הוא ממוקם.

הטיפ הכי חשוב שלנו למציאת דירה מוצלחת ב-AIRBNB הוא סבלנות. לא להסתפק בחיפוש אחד או שניים, אלא לפרוס את החיפוש על פני שבוע לפחות. לשחק עם הפילטרים השונים וקומבינציות חיפוש שונות, לשנות את התאריכים קצת, יום קדימה או יום אחורה, להבין שיש גם בתי ודירות שלפני רגע עוד לא היו מוכנים לפרסום ויכולים להתפרסם רק עכשיו. כמו הרבה מנועי חיפוש אחרים, גם ב-AIRBNB לא מפתיע לגלות שלאורך זמן אותו חיפוש בדיוק יכול להעלות תוצאות שונות. בקיצור, לא להתפשר ולא להתייאש, פשוט להשקיע את הזמן במציאת הבית המתאים ביותר.

טיפ חשוב נוסף הוא להחליט על קריטוריונים מכריעים מבחינתכם לבחירת הבית. במקרה שלנו לדוגמה, היה לנו חשוב מאוד שיהיה אינטרנט חזק ויציב, שיהיו מרפסות ושהבית יהיה קרוב לים. הקריטוריונים המכריעים, מעבר לזה שמגדירים קודם כל לעצמכם מה בדיוק אתם מחפשים, עוזרים גם לקבל החלטה בין אפשרויות שונות שנראות שוות ערך.

בכל הנוגע לאינטרנט – לא להסתפק במה שכתוב בעמוד של הבית, שילחו הודעה לבעל הבית ושאלו בדיוק מה טיב החיבור ומה המהירות, כי ההגדרה האישית שלכם לאינטרנט מהיר לא בהכרח תהיה זהה לזו של בעל הבית. בכלל, לא להתבייש לשלוח הודעות אישיות לבעלי הנכסים ולשאול כל מה שלא לגמרי ברור או דורש חידוד נוסף. כל מי שפנינו אליו בשאלה ענה יחסית מהר ובהרחבה ובפועל זה תרם לסינון כמה בתים שבמבט ראשון נראו טובים ומתאימים לנו ולאחר בדיקה מעמיקה יותר מול בעל הבית התברר שלא.
באופן כללי לדעתנו כאשר מדובר בשהות ארוכה באי מומלץ מאוד לפצל את השהות בין שני בתים במקומות שונים באי, שכן צפון האי ודרומו מאוד שונים מבחינת האופי והחווייה, מה גם שזה חוסך זמני נסיעה משמעותית בטיולים בכל אזור.

השקיעה ממרפסת הגג
השקיעה ממרפסת הגג
נהנים מהמונדיאל בסלון
נהנים מהמונדיאל בסלון
שעת לימוד בבית
שעת לימוד בבית
פינת האוכל במפרסת
ארוחת צהריים אופיינית במרפסת הסלון המרווחת

אם לא נרשמתם מעולם ב- AIRBNB אנו מזמינים אתכם להירשם דרך הקישור שלנו וככה תקבלו 150 ₪ מתנה בהזמנתכם הראשונה! www.airbnb.com/c/rutf251

טיסות לטנריף

אנחנו הגענו לטנריף ב-3 טיסות עם קונקשן ראשון באיסטנבול ושני במדריד, כאשר זמן ההגעה נטו מרגע ההמראה בישראל עד הנחיתה בטנריף, כולל הקונקשנים, היה כ-12 שעות. הטיסות שלנו הופעלו כולן על ידי Turkish Airlines, כאשר 2 הטיסות הראשונות הופעלו על ידי טורקיש עצמם והאחרונה עם Air Europa.

יש אפשרות להגיע לטנריף עם פחות תחנות בדרך, אך אחת מהן לא חוסכת זמן – המסלול שכולל רק שני מטוסים עולה יותר וכוללת המתנה ארוכה כך שבסך הכל הזמן יוצא יותר מ- 12 שעות, הדרך השנייה היא בצ'רטר ישיר של 6 שעות מישראל אך אפשרות זו קיימת רק בעונות מסוימות ומוגבלת לשבוע (למיטב ידיעתנו לא ניתן להזמין טיסת צ'רטר עם תאריך חזרה רחוק משבוע ולא ניתן להזמין רק לכיוון אחד). לכן, למרות הטרטור בהחלפת המטוסים, הדרך שלנו הייתה גם הזולה ביותר וגם לא גבתה זמן מיותר.
דגש חשוב – הכתוב לעיל נכון לקיץ 2018 בו אנחנו נסענו. כמובן שהתנאים, המחירים, חברות התעופה יכולים להשתנות מזמן לזמן. את הטיסות איתרנו באמצעות Skyscanner. נציין שבדקנו במקביל במספר מנועי חיפוש טיסות אחרים, אבל בסקייסקנר מצאנו את תכנית הטיסה הזולה והנוחה ביותר מכל הבחינות.

תחבורה בטנריף

לפני הנסיעה התלבטנו ארוכות, האם להשכיר רכב לכל התקופה בה נהיה באי או להסתמך על תחבורה ציבורית ולהשכיר נקודתית רכב על פי הצורך. היות ורצינו לא לבזבז זמן מיותר בנסיעות ברחבי האי בחרנו בהשכרת רכב לכל התקופה, ובדיעבד התברר שמזל גדול שבחרנו כך.

למיטב הבנתנו, הן ממה שראינו בזמן שהיינו באי וגם ממה שמספרים המקומיים איתם דיברנו על הנושא, אלא אם כן יש לכם חיבה יתרה להמתנה ארוכה בתחנות שוממות ועודף זמן מיותר, לא מומלץ לבנות על התחבורה הציבורית באי. האוטובוסים אמנם מגיעים לכל הערים המרכזיות, אבל זמני הנסיעה ארוכים וגם זמני ההמתנה במקרה ופספסתם אוטובוס ארוכים להחריד ולוח הזמנים של האוטובוסים באי הוא לרוב בגדר המלצה בלבד.

מעבר לזה, לרבות מפינות החמד היותר טובות באי כמעט בלתי אפשרי להגיע בצורה יעילה עם תחבורה ציבורית. לכן, רצוי להשכיר רכב מראש להתניידות פשוטה ומהירה ברחבי האי. האי לא גדול ונסיעה מקצה לקצה לוקח בערך שעה וחצי, יש חניה בכל מקום, שילוט ברור ותחנות דלק כל קילומטר.

את התקופה העיקרית באי בילינו ברכב שהושכר מחברת Hertz. נהננו מרכב מסוג Ford C MAX, משפחתית מרווחת, חדישה ונעימה וגם מאוד חסכונית בדלק. אנחנו בחרנו בהרץ אחרי בדיקות רבות במנועי חיפוש של השכרת רכב, מתוך רצון להישען על חברה גלובלית מוכרת ולא פחות חשוב מכך, רצינו איש קשר ישראלי בתמונה למקרה שתתעורר בעיה. בנוסף, התברר שהייתה לנו הטבה דרך כרטיס האשראי של רות (דיינרס) שהקנתה הנחה נוספת – אז שווה לבדוק האם מגיעה לכם הנחה כלשהי בהשכרת רכב בחו"ל דרך כרטיסי האשראי או מועדוני צרכנות אחרים.

הרכב החביב שחיכה לנו בשדה התעופה
הרכב החביב שחיכה לנו בשדה התעופה

בשבוע האחרון השכרנו רכב דרך חברת CICAR, חברת השכרת הרכב המקומית של האיים הקנריים – עסקה משתלמת ונוחה במיוחד ומחיר שכולל ממש את הכל – ללא הגבלת קילומטראז', ללא תוספות על ביטוחים או השתתפות עצמית, בלי תוספות מחיר שונות ומשונות ושירות מעולה – מומלץ ביותר.

בדיעבד, אגב, יכולנו לחסוך הרבה כסף על השכרת הרכב אם היינו שכורים מ-CICAR כל התקופה, הם היו זולים משמעותית מכל החברות הבינלאומיות. אנחנו לא ידענו כלל על קיומם היות וזאת חברה מקומית שקיימת רק באיים הקנריים ולכן הם לא עלו בחיפושים במנועים החיפוש הגדולים.

מרכזי מידע לתייר Oficina De Turismo

מרכזי מידע לתייר פזורים בנדיבות בכל עיר גדולה על האי וניתן לאתר אותן בקלות באמצעות חיפוש במפות גוגל. בכל מקום שהגענו אליו ומרכז המידע היה פתוח – נכנסנו, ביררנו על מה יש לראות באזור ואספנו מפות ופלאיירים. דרך מפות ייחודיות לאזורים השונים וקריאת הפלאיירים גילינו דברים חדשים והגענו למקומות מיוחדים. שימו לב רק שלמרות שמרכזי מידע אלו מיועדים לתיירים, הם פתוחים רק 4-5 שעות ביום ונסגרים לכל המאוחר ב- 15:00.

טיפ למתקדמים – בכל חודש מפיקה לשכת התיירות של טנריף מעין עיתון תיירותי הכולל סקירה יותר מעמיקה של אטרקציות שונות באי, מידע על שעות פעילות השווקים ועוד כמה פנינים. אמנם חלק מהעיתון הזה מסחרי ומשובצות בו פרסומות, אבל יש תמיד הפתעות חיוביות בפנים.

מזג אוויר

אחד הדברים המיוחדים בטנריף הוא הבדלי האקלים והטמפרטורות בין האזורים השונים, בכל חצי שעה נסיעה לכל כיוון משתנה הנוף, המבנה הטופוגרפי והטמפרטורה. בעוד שהדרום שטוף שמש וחמים, הצפון אפרורי לעיתים ונושבת בו רוח. ביום טיול אחד בבוקר התעטפנו בבגדים ארוכים לטייל ברכס האנגה ואחר הצהריים כבר היינו בחוף שטוף שמש בבגדי ים. אז בעיקרון מזג האוויר פה אביבי ונעים, אבל כדאי תמיד להחזיק סווצ'רטים ברכב למקרה של קרירות ורוח.

תקשורת ואינטרנט

מבחינת אינטרנט ביתי, שכרנו מראש בית עם אינטרנט קווי ואלחוטי מהיר ויציב ודאגנו לוודא זאת מראש עם בעל הבית טרם הנסיעה. אם אינטרנט יציב בבית חשוב עבורכם, אל תתפשרו על זה וכדאי לדעת שבאזורים מסוימים באי, בעיקר בכפרים הצפוניים, האינטרנט איטי משמעותית והרבה פחות יציב.

מבחינת תקשורת סלולרית, עשינו חבילת גלישה רק לאחד המכשירים שלנו מראש דרך הארץ. כאשר בדקנו את האפשרות לסים מקומי עם תכנית גלישה התברר שבחרנו טוב היות וחבילות הגלישה יקרות כמעט כמו חבילת חו"ל שקונים בארץ ונפח הגלישה קטן משמעותית, אז רצוי לא לבנות על זה. אנחנו הסתדרנו מצויין על בסיס האינטרנט האלחוטי בבית במקביל לשימוש מושכל בחבילת הגלישה בארץ בנסיעות מחוץ לבית. בשימוש חכם וממוקד במפות גוגל, וואטסאפ וקצת גלישה למטרות מידע, בלי שיטוטים מיותרים בפייסבוק, חבילת גלישה של 3 ג'יגה יכולה להספיק לחודש שלם.

עבודה מהבית
עבודה מהבית בטנריף

איך האי טנריף בנוי ומחולק?

דרום ומערב האי – האיזור בו היינו רוב שהייתנו בטנריף. אנחנו גרנו בסביבות Los Gigantes שאלה צוקים ענקיים על הים במערב האי. הגישה מהאזור לאוטוסטרדה ולדרכים המובילות למרכזי העניין הדרומיים הייתה פשוטה ונוחה ונהנינו ממזג אוויר אביבי בחודש יולי. האיזור כולו יפיפה ושופע עיירות מקומיות, חופים ומסעדות מעולות. מלבד הבולטות התיירותיות בערים הדרומיות הגדולות (שהן לא כל כך ערים כמו מקבצי מלונות וחנויות מכל סוג).

יום אופייני בדרום מערב טנריף
יום אופייני בדרום מערב טנריף

צפון ומזרח האי – למרות אהבתנו לדרום מערב טנריף, מאד רצינו גם לחוות את הצד הצפוני של האי שהוא פחות תיירותי ויותר אותנטי. העיירות פה בעלות היסטוריה ועניין וכיף לשוטט בהן ולחוות. יחד עם זאת, יותר קריר ואפרורי פה והליכה לחוף הים או לבריכות הטבעיות שיש פה בשפע פחות מפתה. השווקים החקלאיים העירוניים שפועלים בסופי השבוע הרבה יותר מגוונים, גדולים ומפתים באזור הצפוני של האי, וגם היין פה הרבה יותר משובח. אם אתם משלבים – תהיו כמה ימים גם פה, יש פה תחושה אחרת.

אתרים מרכזיים ששווה לבקר בהם בטנריף

הר הגעש טיידה - Parque Nacional del Teide

גולת הכותרת של האי ואחד הפארקים הלאומיים המתויירים ביותר באירופה כולה. מדובר בפארק לאומי ענק, עם נוף ייחודי של אבני בזלת וצמחייה ייחודית הנמצא במרכז האי ונוח לגישה מכל חלק של האי. במרכז הפארק נמצא הר הגעש טיידה המתנשא לגובה של מעל 3,700 מטר. יש רכבל שעולה כמעט עד לפסגתו ושם תמצאו מספר מסלולי טיול.

אנחנו זכינו לטפס להר הגעש פעמיים (בהמשך גם נספר למה). קודם כל – הנסיעה פשוט מהפנטת. בזמן נסיעה קצר יחסית מטפסים מגובה פני הים לגובה של אלפי קילומטרים, כאשר כל הנוף ומזג האוויר הולכים ומשתנים לנגד עיננו ממש תוך כדי הנסיעה.

פסגת הר הגעש טיידה
פסגת הר הגעש טיידה שנראית כמעט מכל מקום באי

בנקודה מסוימת, סביב גובה של 2000 מטר בערך מעל לפני הים, נכנסים כבר לנסיעה במכתש הר הגעש. קשה לתאר במילים את הנוף שמתגלה בנקודה הזו, אפשר רק להסביר את זה כמו ביקור במאדים. אבני בזלת מזדקרות לצידי הדרך בצורות שונות ומשונות, צמחייה קצת חייזרית והחל מרגע זה פסגת הר הגעש כמו משקיפה עליך לאורך כל הנסיעה עד שמגיעים אליה. ביום בהיר ונעים כבר ממרחק של קילומטרים רבים אפשר לזהות את עמודי התמיכה של הרכבל העולה לפסגה על פני צלע ההר.

ביקור בהר הגעש – סיבוב #1

בבוקר הנסיעה הראשונה להר הגעש הבנות אכלו קורנפלס עם חלב סויה כמו מדי בוקר, התארגנו והתחלנו בנסיעה. כשעלינו כבר לגובה גבוה יחסית קרן התחילה להתלונן על בחילה ותחושה לא נוחה בבטן. בשלב מסויים עצרנו באחד ממפרצי העצירה בדרך המובילה להר (שזה משהו שכדאי לעשות בכל מקרה לתצפית וצילומים) על מנת שתוכל להתאוורר ולהתאושש.

נחנו כמה דקות והמשכנו בדרכנו, כאשר קרן מדי פעם מציינת שוב שיש לה תחושת בחילה. לאחר כ-20 דקות נוספות הגענו לחניית רכבל ולאכזבתנו הרבה התברר שהוא אינו פועל בשל רוחות חזקות. בדיעבד התברר שהמידע מתעדכן באתר הרכבל בזמן אמת כל הזמן, כך שיכולנו להימנע מנסיעה מיותרת, למרות שהנוף היה שווה סה"כ.

צוות הרכבל המליץ לנו להמשיך קצת עם הכביש ולבקר במרכז המבקרים של שמורת טיידה, אז החלטנו לפעול כהמלצתם ויצאנו לדרך. בדרך למרכז המבקרים החשש שלנו התממש וקרן נפרדה לשלום מהקורנפלס של ארוחת הבוקר שלה, כאשר הנפגע המרכזי באירוע היה הצעיף הכתום היפה של רות שהקריב את עצמו לטובת הריפוד של הרכב.

מרכז המבקרים עצמו מעניין מאוד וכולל המון הסברים על כל נושא הפעילות הגעשית, הרי געש שונים בעולם ואיך כל הסיפור הזה עובד. גולת הכותרת היא סרטון של כ-15 דקות שמספר מרתקת את סיפור היווצרותם של האיים הקנריים. הסרטון מוצג במחזורים לאורך כל היום, בקשו מראש מהבנות הנחמדות בכניסה לצפות כמובן בגרסה באנגלית. גם הילדים שלא מבינים את השפה יוכלו ליהנות.

ביקור בהר הגעש – סיבוב #2

במסגרת הפקת הלקחים מהביקור הראשון כמובן שהפעם דאגנו לא להכניס כלום לפה חוץ מקצת מים, אפילו קפה לא שתינו בבוקר ליתר ביטחון והתחלנו שוב את הטיפוס להר הגעש. שמנו לב שקצת מעונן בפסגה אבל לאורך כל הדרך אתר האינטרנט של טיידה הבטיח שהרכבל עובד.

לשמחתנו עשינו בשכל ויצאנו ממש מוקדם במטרה להגיע ממש עם פתיחת האתר, ככה שזכינו לחנייה נוחה בחניון העליון שממש צמוד לתחנת הרכבל והגענו בפועל עוד לפני פתיחת הקופות, כך שהיינו ממש בין הראשונים לעלות לפסגה.

הרכבל עצמו גדול ומרווח ומכיל כ-40 איש בקרון, כאשר משך העלייה לפסגה כ-8 דקות. חויית הנסיעה עצמה מדהימה ומטלטלת, היות ומטפסים כ-1,100 מטר בקצב מפחיד ובשיפוע תלול. במהלך העלייה ניסינו לדמיין את המבצע ההנדסי המדהים בו נבנה הרכבל הזה, איך יצקו את יסודות עמודי התמיכה, כיצד בנו על הפסגה את התחנה, נשמע דמיוני כמעט כמו טיסה לחלל.

הרכבל מסיים את הטיפוס במעלה ההר ונכנס לתחנה
הרכבל מסיים את הטיפוס במעלה ההר ונכנס לתחנה

ירדנו מהרכבל ומייד הכתה בנו הרוח הקרה, כיאה לפסגת הר בגובה של כ-3,300 מטרים מעל פני הים. התעטפנו במעילים ויצאנו לשביל. על פסגת ההר מספר מסלולי הליכה (מסומנים במספרים 10-12). אנחנו הלכנו במסלול מספר 12 שהומלץ לנו בקופת הרכבל כיוון שיתאים לגיל הבנות. המסלול מתפתל מערבה לאורך הפסגה עד לנקודת תצפית שמשקיפה על הר נמוך יותר במכתש בשם Pico Viejo. משך ההליכה בשביל עד לנקודת התצפית הוא כ-25 דקות. מה שחשוב לדעת שהדרך לנקודת התצפית היא במגמת ירידה, כולל כמה וכמה מדרגות אבן, כאשר לחילופין חזרה לרכבל היא בעצם עלייה מתמשכת.

נקודת התצפית Pico Viejo
נקודת התצפית Pico Viejo
נקודת התצפית Pico Viejo
נקודת התצפית Pico Viejo

זה הזמן לציין שהשהייה בפסגת ההר מוגבלת לשעה (לא שמישהו עומד עם סטופר, אבל מזהירים מראש לא לחרוג יותר מדי מכך) היות והאוויר דליל ולמי שגופו לא מתורגל בגבהים כאלו עלולות להיות השפעות לא טובות. לאחר כ-30 דקות של טיול בשביל כולנו התחלנו להרגיש את השפעות האוויר הדליל, כאשר בנקודה זו, למרות שלא אכלנו דבר שתי הבנות החלו לסבול מבחילות והקאות. כולנו השתדלנו להמשיך ליהנות מהנוף החוצני המטורף למרות התחושה הלא נוחה והתחלנו להזדרז לרכבל.

יש לציין שכאשר הגענו לרכב לאחר כשעתיים מצטברות של שהייה בגובה רב כולנו התחלנו קצת להתפתל באי-נוחות, יחד עם זאת ברגע שהתחלנו לנסוע וירדנו מתחת לגובה של 2,000 מטר השפעות הגובה נעלמות במהירות.

מידע מפורט על מסלולי הטיול, זמני הפעילות ומחירים אפשר למצוא ברחבי הרשת למכביר,
רק נסכם בעוד כמה המלצות משלנו:

1. תגיעו מוקדם, עם פתיחת האתר, כך תצמצמו את זמן העמידה בתור. אפשר להזמין מראש כרטיסים אונליין ובכך לחסוך את ההמתנה במקום, יחד עם זאת, למיטב הבנתנו, בכרטיסים נקובים תאריך ושעת עלייה לרכבל, כך שאם הרכבל לא פעיל באותו יום תהיו בבעיה, לכן העדפנו להגיע, לוודא שהרכבל פעיל ולרכוש כרטיסים במקום.

2. תוודאו באתר שלהם לפני שאתם עולים את כל הדרך – שהרכבל בכלל עובד באותו יום (ואת זה למדנו בדרך הקשה). בעמוד הבית של האתר, בתחתית העמוד, מופיע בבירור האם הרכבל פעיל או לא: לאתר הרכבת והר הגעש טיידה לחצו כאן

3. תתלבשו טוב – קר שם למעלה.

4. תנו קפיצה למרכז המבקרים (כ-10 דקות נסיעה צפונה עם הכביש אחרי הרכבל) – יש שם מידע וסרטון קצר ומעניין על ההיווצרות של האיים מתוך הרי הגעש ועל הרי געש ופעילות וולקנית בכלל. הביקור במרכז המבקרים אינו כרוך בתשלום.

טיפ למתקדמים: הרכבל עולה עד לגובה של כ-3,500 מ' בלבד. על מנת לטפס ממש לפסגה יש צורך להזמין רישיון מיוחד מראש. הרשיון אינו כרוך בתשלום, יחד עם זאת בשל הביקוש הרב תמצאו תמיד תאריכים פנויים רק לחודש קדימה או יותר. בנוסף, הרשיון מוגבל ליום ושעה מדויקים – אם איחרתם, טעיתם או נפלתם על יום שבו הרכבל אינו פעיל – פספסתם את ההזדמנות.

הפירמידות של גווימאר

גווימאר (Guimar) היא עיירה קטנה ומנומנמת בצפון החוף המזרחי של האי. העיירה עצמה, האמת, לא כזו מעניינת, אבל במרכזה ניצב אתר מרתק שחושף פרק מעניין ביותר בהיסטוריה של האי כמו גם האנושות כולה – הפירמידות המסתוריות של התושבים הילידים של האי. לא המון ידוע על הפירמידות, אך על בסיס מחקרים ארכיאולוגים מקיפים שנעשו עליהן, צורתן וסגנון הבנייה ידוע שככל הנראה ילידי האי עסקו בפולחן השמש והפירמידות שימשו כחלק מפולחן זה.

על אף שהפירמידות הללו היו ידועות ומוכרות באי זמן רב, במשך שנים הניחו החוקרים שמדובר במבנים חקלאיים פשוטים, אקראיים וחסרי משמעות היסטורית. רק בשנת 1991 החוקר תור היירדאל גילה ממצאים שמעידים שלפירמידות משמעות אסטרונומית וככל הנראה היוו חלק מפולחן השמש של העולם העתיק. הנושא השתלב היטב בהשערותיו של היירדאל לפיו היו קשרי מסחר ופולחן בין העמים העתיקים ואף מסעות ימיים בין יבשות מרוחקות שנים רבות לפני מסעותיו של קולמבוס.

תמר מדגמנת פירמידות עתיקות
תמר מדגמנת פירמידות עתיקות

יש לציין שקהילה המדעית מעולם לא קיבלה את השערותיו וטענותיו של היירדאל שיצא למספר מסעות הרתפתקניים במיוחד ומעניינים ביותר בניסיון להוכיח את הרעיונות שלו. מרכז המבקרים של הפירמידות מקדיש חלק נכבד לתיעוד מורשתו של תור היירדאל ומחקריו המעניינים.

אנחנו בילינו בפירמידות כשלוש שעות במצטבר, החלטנו לקחת את המדריך הקולי (באנגלית) שעלותו כ-15$. את המדריך, כמו בכל אתר דומה בעולם, מפעילים בתחנות שונות על פי מספרים ומקבלים הסבר מפורט על המיצגים השונים.

בנוסף לשבילי טיול ארוכים סביב הפירמידות, בהם משובצים עשרות נקודות מידע (באמצעות המדריך הקולי) ישנו אתר שלם המוקדש לאותו תור היירדאל כולל סטר מרתק על מחקרים ומסעותיו בעולם. הסרט מוקרן אחת לשעה ולגמרי שווה לחכות להקרנה שלו!

שמורת רכס האנאגה (Anaga)

שמורת האנאגה מכסה את כל החלק הצפוני של האי, אותו שמרנו לשבוע האחרון לפני החזרה לארץ. כביש מרכזי חוצה את השמורה (TF-12) מאזור לה-לגונה עד לחוף סאן-אנדרס. ברגע שהכביש נכנס לשמורה, אין דרך אחרת לתאר אותו, נכנסים לתוך יער קסום, או כמו שרות והבנות קראו לזה – יער הפיות. יער עבות מקיף את הכביש מכל עבר, ערפל קל מרחף באוויר בכל רגע נתון ותנועת העננים נראית בבירור.

יער הפיות ברכס האנאגה
יער הפיות ברכס האנאגה

לאורך כל הכביש מבחר אדיר של מסלולי טיול, רובם למיטבי לכת. אנחנו בחרנו לעצור בנקודת המידע Cruz Del Carmen, שבה אפשר לקבל מפה של שמורת אנאגה כולה. בנוסף, מנקודה זו יוצא מסלול הליכה קצר שאורך כשעה וחצי, בו יורדים חלק מהדרך בה היו הולכים הילידים שגרו בהרים בדרכם למטה לעיר לה-לגונה. מסלול ההליכה נקרא "דרך החושים" ובנקודות שונות לאורך השביל מסומנות נקודות בהן מומלץ להקשיב, לראות, לחוש או להריח. בנוסף ניתן להוריד לטלפון הנייד הדרכה קולית באנגלית ובנקודות ציון מרכזיות מסומן לאיזה קטע כדאי להקשיב.

הנסיעה עצמה פשוט מדהימה ובכל סיבוב נפלטו מפינו קריאות התפעלות:

אין דרך לתאר את זה במילים
אין דרך לתאר את זה במילים

התכנון המקורי שלנו היה להמשיך עם הכביש עד לסאן-אנדרס וחוף הטרסיטס המפורסם, אולם בהחלטה של רגע סטינו דווקא לנקודה הצפונית ביותר באי, לכיוון העיירה Taganana ואחריה לאתר מיוחד ביותר בשם Roque de las Bodegas. סלע שבו היו מאוחסנות חביות היין שהיו מגיעות לאי. הספינות לא יכלו להתקרב לאי בגלל הסלעים, לכן סירות היו מובילות את חביות היין לאותו סלע רחב וממנו החביות היו מושטות עד לחוף. לאורך החוף ניתן לראות את בתי האבן בהם גרו הפועלים שעסקו בגלגול והשטת החביות.

החוף עצמו בתולי ומרהיב, אין כמעט בתים, אין חנויות, מסעדות בודדות ואותנטיות מאוד במקום, אין פיצוציות חוף או מיטות שיזוף להשכרה, והחול הוולקני נקי ונגלה שם במלוא הדרו. למרות שזו לא הייתה התכנית מצאנו את עצמנו מבלים שעתיים שקטות ורגועות בחוף זה, לוגמים בירה קרה שהבאנו מבעוד מועד בזמן שהבנות משחקות בהנאה בים ובחול.

סאן אנדרס וחוף לאס-טרסיטס / Playa de Las Teresitas

רצועת החוף של Playa de Las Teresitas היא אחד מנקודות הגאווה הבולטות באי וצילום אוויר של חוף זה מקשט כמעט כל ברושור תיירותי של טנריף. מדובר על רצועת חוף באורך של כקילומטר שגולת הכותרת שלה היא... החול. בניגוד לשאר החופים של טנריף המתהדרים בחול וולקני שחור ומבריק, חוף לאס-טרסיטס כולו לבן. בפרויקט אדיר מימדים שנערך בסוף שנות ה-70 יובאו לחוף זה 270,000 טונות של חול לבן ממדבריות הסהרה ובמקביל נבנה שובר גלים תת מימי אשר מונע מהחול להיסחף בחזרה לים. בשנת 1998 בוצע מילוי מחדש של כמה אלפי טונות נוספות ובכך נוצרה רצועת חוף לבן מלאכותית ויפיפיה.

חוף לאס טרסיטס וסאן אנדראס ברקע
חוף לאס טרסיטס וסאן אנדראס ברקע

האמת שלקח לנו זמן להבין את קסם המקום. בהתחלה זה הרגיש כמו סתם עוד חוף, אבל מצאנו את עצמנו נהנים מהחול והים, הבנות שיחקו בהנאה ובסך הכל בילינו שם כ-4 שעות אחר צהריים. יש לציין שגם כאן מדובר באזור כמעט נקי לחלוטין מסממנים תיירותיים. מעט פיצוציות החוף באזור היו סגורות, ללא טיילת מרכזית או חנויות מזכרות ומרחק כמה דקות נסיעה משם מתחם בו מרוכזות עיקר מסעדות האזור בעיירה סאן-אנדרס עצמה.

החוף נמצא כ-15 דקות נסיעה מסנטה קרוז ומהתרשמותנו למעט החוף עצמו אין ממש מה לחפש בעיירות הסמוכות.

קנדלריה - Candelaria

עיירה קטנה ונעימה בחוף הצפון מזרחי של האי, מרחק נסיעה קצרה מסנטה-קרוז הבירה. בעקבות טענות על התגלות של לחופי קנלדריה הפכה העיר למרכז צליינות משמעותי ובמרכזה ניצבת בזיליקה מרשימה ביותר שהיא גם סימן ההיכר של האי, יחד עם סמן היכר נוסף שגם הוא מקשט את מירב הברושורים התיירותים; על קו הים בסמוך לבזיליקה ניצבים 9 פסלים מרשימים ביותר המייצגים את 9 המלכים הגואנצ'ים (ילדי האיים הקנריים לפני הכיבוש הספרדי), שכל אחד מהם מייצג בעצם את אחד ממחוזות טנריף.
הבזיליקה מרשימה ומעניינת לביקור ובהמשך טיילת החוף ניצב מבנה קטן וצנוע שנבנה בצורה מדהימה סביב הסלעים ושימש בעבר לפולחן ומייד אחריו מערה טבעית בסלע בה, מתברר, שיכנו המהגרים לאי טנריף את הגמלים שהביאו איתם ושימשו אותם לאחר מכן בעבודות החקלאות.

אחד מפסלי מלכי הגואנצ'ים בקנדלריה
אחד מפסלי מלכי הגואנצ'ים בקנדלריה

גרצ'יקו - Garachico

גרצי'קו היא עיירת דייגים קטנה ושקטה בחלק המערבי של החוף הצפוני של טנריף. על אף שכיום היא עיירה קטנה ופחות משמעותית, בעבר היוותה עיר נמל משגשגת ופורחת וחשובה ביותר, שהנמל שלה שימש רבות את האניות שחצו את האוקיינוס האטלנטי לעבר אמריקה וחזרו ממנה והיוותה הנמל המרכזי דרכו עברו הסחורות היוצאות מהאי. בשנת 1706 הוחרב הנמל יחד עם חלקים נרחבים מהעיר בהתפרצות קשה של הר הגעש טיידה מה שהוביל לירידת העיר מגדולתה.

על אף שבעיר אין חוף רחצה ראוי, שכן החופים כולם סלעיים, באזור מסויים בנמל התהוו הסלעים בצורה כזו שיצרה מספר רב של בריכות ים טבעיות. עם תוספות בנייה קלות ביותר של שבילים, סולמות ותיחום חלק מן הבריכות נוצר מתחם בריכות טבעיות נהדר, מטופח ונעים להפליא בו ניתן להעביר בכיף מספר שעות בשכשוך, רחצה או קפיצה למים מהסלעים.

הבריכות הטבעיות ב-Garachico
הבריכות הטבעיות ב-Garachico

בסמוך לחניון ממש בכניסה לעיר יש גלידרייה מצויינת - El Abuelo Heladería Tradicional Canaria‬ -שמומלצת בחום. מעבר לכביש למתחם הבריכות הטבעיות מגוון מסעדות, אכלנו בפיצריה קטנה ומשובחת שם (שפתוחה רק בשעות הערב בסופי השבוע), אך רוב המסעדות נראות מעניינות ומזמינות.

חוף אדחה / Costa Adeje

אחד ממוקדי התיירות המרכזיים ביותר בטנריף הוא חוף אדחה (Costa Adeje) המכסה חלק נרחב מרצועת החוף הדרום מערבית של האי. רצוי לא להתבלבל עם העיר אדחה עצמה הניצבת בחלק הפנימי יותר מצידה המזרחי של האוטוסטרדה הדרומית, חוף אדחה הוא רצועה תיירותית ארוכה תחתיו נכנסים בפועל מספר עיירות שונות.

לאורך החוף טיילת רחבה ידיים וארוכה העמוסה לעייפה במלונות, מרכזי קניות, מסעדות מכל סוג, חנויות מזכרות וגם חוף יפה ונעים. יש לציין זה אחד האזורים המתויירים ביותר באי ובשעות הערב מלא באנשים, ויחד עם זאת לא מרגיש עמוס במיוחד. למעשה רצועת החוף של אדחה היא ארוכה מאוד ומתחילה כבר ב- Callao Salvaje בנקודה צפונית ביותר ומסתיימת ב-La Caleta בדרום.

אנחנו ביקרנו בשני אזורים מרכזיים של חוף אדחה:

אזור Playa Fañabe בו יש טיילת חוף רחבת ידיים עם ביצ'-ברס ומסעדות, ובמרכזו ניצב גם אולם הבאולינג היחיד בטנריף שכל כך נהנינו ממנו עד שביקרנו בו פעמיים.

Playa Fañabe
Playa Fañabe

חוף Puerto Colon, שגם הוא חוף מאוד מרכזי באזור עמוס בטירוף במסעדות ומרכזי קניות. האטרקציה המרכזית בחוף זה הוא מתקני ספורט צפים בים (בסגנון וייפאאוט/אמריקן נינג'ה). לא התנסינו כיוון שלא התאימו ליכולות השחייה והגיל של הבנות אבל היה מגניב רק לראות אותם שם. בסמוך לחוף זה ישנה גם המרינה של פוארטו קולון ממנה יוצאו הספינות שמפליגות לשייט לצפייה בדולפינים ולווייתנים.

חוף Puerto Colon
חוף Puerto Colon

מקום שנהנינו ממנו כל כך עד שחזרנו אליו כמה פעמים הוא דיינר אמריקאי חמוד שנמצא בפסאג' ממש מעל החוף בשם Harley's American Resutrant & Bar. האמת שאת המקום גילינו ממש במקרה, בזכות גימיק מגניב במיוחד – ברחבה החיצונית של המסעדה 3 מכוניות אמריקאיות קלאסיות, ביואיק, קדילק ושברולט קלאסיות ישנות שהחלל הפנימי שלהן הוסב לשולחנות אכילה. ברגע שראינו את זה היה ברור שאנחנו חייבים להיכנס ולשבת שם.

מסעדה שאי אפשר להתעלם ממנה
מסעדה שאי אפשר להתעלם ממנה

התפריט הוא כמובן אמריקאי קלאסי; נאצ'וס, ציז'בורגרים ושאר פחמימות ריקות, אבל המקום מעוצב בצורה מוקפדת, השירות נעים והמחירים סבירים מאוד. אחת לשבוע נערכת במקום מעין תחרות אכילה בה המתמודדים משלמים 25$ על הזכות לנסות להתמודד עם המבורגר מפלצתי במשקל 1.5 ק"ג ששוחה בגבינה, בייקון וצ'ילי קונקרנה. הפרס לזוכים עומד על 400 אירו וב-9 שנות הפעילות של המקום רק אדם אחת הצליח לעמוד באתגר.

האדם הזה, אגב - לא היה אני:

מבין לראשונה את גודל האתגר
מבין לראשונה את גודל האתגר

 

נכשל באתגר בכבוד
נכשל באתגר בכבוד

לעמוד המסעדה ב-Trip Advistor לחצו כאן

לאס-אמריקס / Las Americas

איזור תיירותי מבוקש ופופולארי לא פחות ואחד המדוברים באי. האמת? היינו שם פעם אחת בדיוק, לא התלהבנו במיוחד ולא חשנו צורך לחזור, לחופים בכל אופן. החוף נחמד וגם המסעדות סבירות (אכלנו פיצה משובחת ופאייה משובחת לא פחות במסעדה קטנה ונחמדה באזור) אבל מסחור היתר גרם לנו להתרחק.

שני דברים כן משכו אותנו לחזור, לא לחופים אלא דווקא למרכז התיירותי שנמצא מגמה אחרי החופים:
- במרכז הטיילת יש אתר מיני-גולף חביב להפליא ולא יקר שנתן לנו בילוי אחה"צ משפחתי מהנה.

- ממול למיני-גולף עומדת בגאון מסעדת Hard Rock Cafe הידועה והמפורסמת. סקירה קצרה של לוח ההופעות העלתה ערב של מופע מחווה ללהקת Dire Straits האהובה עלי, אז הזמנו מקום והגענו לארוחת ערב והופעה. זו הייתה הארוחה היקרה ביותר שאכלנו אבל אחת המשובחות, ולמרות שמופע המחווה הוחלף בהלקת קאברים (שפיצתה את הקהל במספר גדול של שירים של דייר-סטיירטס) נהנינו מאוד מהאווירה המיוחדת במקום.

הארד רוק קפה טנריף
הארד רוק קפה טנריף

מסקה (Masca)

העיירה מסקה, בה חיות כ-20 משפחות בלבד, יושבת גבוה ועמוק בין ההרים בצפון מערב האי. מהעיירה יורד נתיב טיולים ממש עד למפרץ מסקה בחוף הים, שבעבר הרחוק לפני מאות שנים שימש כאחד מנתיבי ההברחה המרכזיים באי. הדרך למסקה וממנה לא קלה. כאשר מגיעים מדרום פונים מערבה בעיירה Santiago Del Teide ומתחילים לטפס בכביש צר מאוד ונטול שוליים המתפתל באיטיות מעלה מעלה. הכביש צר עד כדי כך שהוא מכיל בקושי רב שני רכבים בדיוק ובכל סיבוב קיים החשש שיגיע רכב או אוטובוס ממול וכולנו נהיה בבעיה, אבל איכשהו למרות הכל כולם צולחים את הדרך בהצלחה. יש לציין שהכביש תחום בגדר בטון עבה, בסיבובים יש התרחבות של השוליים המאפשרים מעבר של שני כלי רכב וכולם נוסעים לאט ובזהירות.

ארוכה הדרך למטה
ארוכה הדרך למטה

העיירה עצמה קטנטנה והנוף הנשקף מכל הדרך ובעיקר מפסגת ההרים מרהיבה ביופייה. בעיר 3 מסעדות קטנות ונחמדות (לא אכלנו בהן, אבל נראו טוב) וחנות מזכרות נחמדה. האמת שהאטרקציה המרכזית היא ללא ספק הדרך עצמה ונקודת התצפית הנהדרות לאורכה. יש לציין שהעיירה הישנונית הולכת לישון מוקדם והמסעדות הספורות, כמו גם החנויות, נסגרות סביב השעה 18:00, אז רצוי להגיע מוקדם יחסית.

חשוב לדעת שנתיב מסקה (The Masca Trail) עצמו, שהיה אחד ממסלולי הטיולים הפופולאריים באי, סגור מזה מספר חודשים והשמועה אומרת שלצמיתות, עקב ריבוי מקרים של מטיילים שלא התכוננו כראוי, נתקעו בשביל והזדקקו לחילוץ.

בשיוטים לצפייה בדולפינים ולוויתנים מגיעים בין השאר למפרץ מסקה עצמו, ממנו בעבר היו יוצאות סירות מהירות שהסיעו את המסיימים את השביל בחזרה למרינה של לוס-גיגנטס, אבל נכון להיום מדובר במזח נטוש ויפיפייה. רוב השיוטים עוצרים בנקודה זו על מנת לאפשר שחייה במים הצלולים.

פוארטו דה לה קרוז – Puerto de la Cruz

עיירת חוף גדולה ושוקקת חיים למרגלות המדרון המערבי של הר הגעש, בעמק אורוטבה (Orotava). מרכז העיירה מהנה מאוד לטיול ובילוי – בביקורנו הראשון נכנסנו לעיר כתחנת מעבר בדרך למקום אחר ומצאנו את עצמנו מבלים שם 4 שעות ומצטערים שאנחנו צריכים להתקדם הלאה.

אין הרבה מה לספר מעבר על העיר מעבר לטיילת הארוכה ויפה שרק ללכת אותה מקצה לקצה אפשר להעביר יום שלם. נציין שיש לקו החוף של העיר שני קצוות. את הראשון הכרנו בשלב מוקדם יחסית, אבל דווקא את היפה והנעים יותר פגשנו, כמה מפתיע, בערב האחרון שלנו באי והוא המומלץ יותר לטעמנו – טיילת רחבת ידיים, מלאה במסעדות ומרכזי קניות, השקיעה המשתקפת באיזור הזה מדהימה ואם תגיעו בשעות אחה"צ, לקראת הערב אפילו, תוכלו לראות את הצונחים במצנחי רחיפה מסתחררים במעגלים בדרכם לנחיתה רכה על החול השחור.

החלק הצפוני של טיילת פוארטו קרוז
החלק הצפוני של טיילת פוארטו קרוז

לה אורוטבה – La Orotava

העיירה שעל שמה נקרא גם העמק הנושא את אותו שם, נמצאת בחצי הדרך בין הר הגעש לים על המדרון המערבי ההר. לטעמנו העיר עצמה לא הייתה מאוד מעניינת לביקור, כאשר דווקא את האטרקציה המרכזית ביותר שלה פספסנו היות והיא נערכת רק אחת לשנה ליום אחד.

מדי שנה מציינים ברחבי העולם הנוצרי את ה-Corpus Chrisi – חג הלחם והיין הקדושים (בתרגום ישיר – גוף האדון). התאריך אינו קבוע אך החג נערך 60 יום לאחר הפסחא, כך שנחגג בפועל בין סוף מאי לסוף יוני ובין אירועי החג מקובל להכין שבילי פרחים מרהיבים ומעוצבים להפליא ברחוב הראשי עליהם הולכים בתהלוכה המסתיימת בכנסיה המקומית. מה שמדהים במנהג זה הוא המורכבות הרבה – באחת החנויות בעיר ראינו גלריה עצומה המתעדת את שבילי הפרחי מדי שנה, עם עיצובים מורכבים ומיוחדים. אותם שבילים מורכבים ביד אומן במהלך בוקר אותו יום ונדרסים בתהלוכה ונהרסים ביומו כך שלאחר יממה אחת לא נותר מהם זכר. למגיעים בתאריך הנכון – שווה לתזמן את הביקור ולהגיע בזמן לחזות במאורע, כי אם לשפוט לפי התמונות, הוא שווה ביקור ללא ספק.

אטרקציות מיוחדות בטנריף

יש אינספור אטרקציות באי ועל כמה מהן יש מידע בכל מקום. באופן כללי נציין שרמת המחירים של מרבית האטרקציות אחידה בין החברות שונות וכמעט בכולן יש הנחה של 50% במחיר הכרטיס לילדים מתחת לגיל 12.

שייט לווייתנים ודולפינים: באיזור הדרום מערבי של האי יש איזור באוקיינוס שניתן לצפות בדולפינים ולוויתנים שוחים וחיים להנאתם. יש חברות רבות שעושות את הסיורים הימיים האלה, במגוון של גדלי ספינות ואורך סיור, החל משעה ועד 5 שעות. אנחנו עשינו סיור אחד של שעתיים בסירה קטנה של 20 איש וכל כך לא מיצינו שעשינו שיוט נוסף של 4.5 שעות בספינה גדולה יותר. נהנינו מאד משני השיוטים וממליצים על כך בחום! למי שדואג – הספינות לא רודפות או מציקות לחיות הים המדהימות, השיוט הוא איטי ומכבד את סביבתן. טיפ: להזמין את השייט דרך האינטרנט, לרוב יש הנחה.

אחת הספינות הפופולריות לשייט באי
אחת הספינות הפופולריות לשייט באי
מוכנות לקפוץ למים
מוכנות לקפוץ למים
והיו פה גם לווייתנים
והיו פה גם לווייתנים

החברות איתן עשינו את השיוטים היו:
- חברת Masca Express (המשרדים ב-Los Gignates ומשם יוצא השייט)
- חברת Royal Delfin (המשרדים ב-Puerto Colon ומשם יוצא השיט, סמוך לחוף של אדחה).

בכל מקרה יש תקן מיוחד של חברות שיט כאלו הפועלות ברשיון תוך שמירה על מרחב המחיה של הלוייתנים והדולפינים ושמירה על הסביבה. לא משנה עם איזה חברה אתם בוחרים לשוט, וודאו שזו חברה הפועלת ברשיון ושמורת על המערכת האקולוגית המופלאה הזו.

צלילה בטנריף

כיאה לאי הנמצא לפתחו של האוקיאנוס השקט, צלילה מאוד פופולארית בטנריף ויש עשרות אתרי צלילה משגעים והרבה מה לראות מתחת למים. אמנם לא תמצאו שוניות אלמוגים צבעוניות כמו בארצות טרופיות, אבל בשל ההיסטוריה הגעשית הענפה של האי פני השטח מתחת למים מדהימים, מלאים במערות, סלעים ומחילות ומבחינת החיים מתחת למים – יש שם מכל טוב.

את הצלילות בטנריף עשיתי דרך מרכז הצלילה Blackstone Dive Center היושב בעיירה Playa Paraiso, ומנוהל על ידי מרקוס וולף, בחור גרמני צעיר ונחמד החי בטנריף עם אשתו ושני ילדיו. הציוד ברמה סופר גבוהה ומתוחזק היטב, הצוות המקצועי מיומן ביותר וכל הצלילות היו מרהיבות ומותאמות לרמת הצלילה האישית וגם לדברים שרציתי לראות.

תמסרו למרקוס ד"ש אם אתם בסביבה
תמסרו למרקוס ד"ש אם אתם בסביבה

יש עשרות אתרי צלילה בטנריף, כולם מעניינים, כל אחד בדרכו, אבל ללא ספק הזכור לי ביותר הוא אתר Abama Cave – מערה פתוחה גדולה אליה ניתן לצלול גם ללא הסמכת צלילה במערות. לצלילה יוצאים מחוף מלון Abama, אחד היוקרתיים באי

מצנחי רחיפה בטנריף

לא משהו שעשינו, אבל קשה לפספס את זה בשמי האי. באזורים שונים באי, בעיקר לאורך החוף הצפוני שם הרוחות חזקות הרבה יותר, יש מגוון חברות המציעות להתנסות במצנחי רחיפה. כאשר ביקרנו בשעות הערב בעיר Puerto De La Cruz זכינו לראות מפגן מרשים של צנחנים מסיים את הצניחה ישירות על החוף בין האנשים.

גלישת גלים וקייט-סרפינג בטנריף

שוב, לא משהו שעשינו בעצמנו, יש מגוון נקודות גלישה בהן הגלים מעולים ויש גלשנים ובתי ספר לגלישה בשפע. הנקודה הבולטת ביותר היא העיירה El Medano שלאורך טיילת החוף שלה הרוחות חזקות מאוד, הגלים גבוהים והגולשים נראו מרוצים במיוחד.

שופינג בטנריף

אנחנו לא חובבי שופינג במיוחד, אבל למי שבכל זאת רוצה ומחפש – בעיר הבירה סנטה קרוז יש מכל טוב. סניף ענקי בן 7 קומות של חנות הכלבו הספרדית El Corte Ingles עומד במרכז העיר ומציע כל מה שאפשר להעלות על הדעת – מותגי ביגוד, בישום, קוסמטיקה, אלקטרוניקה, צעצועים – כל מה שאפשר לחשוב עליו יש שם. אפילו אנחנו שאיננו משקיעים בדרך כלל יותר מדי זמן במרכזי קניות בחו"ל מצאנו את עצמנו משוטטים שם כמה שעות.

בפאתי סנטה קרוז סניף ענקי של רשת הספורט דקתלון, עליה אנחנו חושבים שאין צורך להרחיב במילים, ובעיר עוד מגוון אדיר של מרכזי קניות עם מיטב הרשתות והמותגים מכל העולם.

מעבר לזה כמובן שהטיילת של Costa Adeje כמו גם של Las Americas מלאות בחנויות מכל סוג ומין ואפשר למצוא בהן הכל מהכל.

טיפ למתקדמים – מרבית חנויות האלקטרוניקה באי הן בבעלות של הודים חביבים ועמוסות לעייפה בזיופים, חיקויים ומוצרים באיכות ירודה – בעיקר מצלמות ומכשירים סלולריים. גם אם נתקלתם במשהו שנראה כמו הזדמנות מפתיעה, בידקו היטב את המוצר שמציעים לכם ובאופן כללי אפשר ורצוי להימנע, על מוצרים מקוריים פערי המחיר לא יהיו גדולים בכל מקרה.

לא היינו אבל נראה שווה ביקור

מצפה הכוכבים בשמורת הר הגעש

חובבי האסטרונומיה ודאי יודעים שמיקום אידיאלי למצפה כוכבים הוא מקום שבו זיהום האור, דהיינו הילת האור הנוצרת מאורות מלאכותיים מעשה ידי האדם, הינו מינימלי. בישראל יש לנו את מצפה רמון בו יש מצפה כוכבים ובטנריף יש את המצפה בשמורת טיידה שהיה מיום היווסדו אחד האטרקטיביים והחשובים בעולם. מאחר וכלל איזור שמורת הר הגעש אינו מיושב האיזור כולו חף לחלוטין מתאורה מלאכותית, ובכלל זה גם תאורת דרכים בכביש, מה שמספק תנאי צפייה אידיאליים בשמיים.

לצערנו לא התאפשר לנו לשלב זאת בלו"ז אבל ניתן לבחור בין מגוון סיורי ואטרקציות אסטרונומיות הכוללות שהייה במצפה ו/או בפסגת הר הגעש בשעות הדמדומים ולאחר רדת החשיכה יחד עם טלסקופים מדהימים והדרכה של אסטרונומים מקצועיים.

למידע נוסף על אפשרויות הביקור במצפה הכוכבים בטנריף לחצו כאן

לורו-פארק - Loro Park

גן החיות המרכזי של טנריף, גאוותם של תושבי המקום, מדורג כגן החיות הטוב בעולם (על פי טריפ-אדוויזר), ממוקם בעיר Puerto De La Cruz במרכז החוף הצפוני של האי. בכל פינה באי ניתן לראות את לוגו התוכי של לורו-פארק וכל סוכנות תיירות מציעה חבילות שונות של כרטיסי כניסה וביקור.

אנחנו ויתרנו על ביקור באתר מתוך קושי עקרוני שיש לנו עם הקונספט של גני חיות ואנחנו מעדיפים להימנע מביקור בהם. יחד עם זאת, מקריאה על הפארק ניכר שמדובר במקום שלא סתם שמו הולך לפניו והוא עומד בחזית שימור של חיות נדירות ותנאים מיטביים לחיות הנמצאות בפארק.

למי שאוהבים גני חיות ככל הנראה מדובר במקום שחובה לבקר פה.

סיאם פארק - Siam Park

גם כאן מדובר באחד המוקדים האטרקציות המרכזיות באי, פארק המים סיאם פארק מתהדר גם הוא בתואר "הטוב בעולם" על פי דירוג טריפ-אדוויזור. אנחנו ויתרנו על הפארק היות והבנות למדו שיחות ממש בסמוך לנסיעה ונראה היה שמרבית המתקנים בפארק לא מתאימים לגילן ולכן הביקור יהיה מבוזבז, יחד עם זאת, אם היו גדולות יותר, אין ספק שהיינו מקדישים יום לבילוי במקום.
בלי ילדים, או עם ילדים גדולים ששוחים היטב, לדעתנו שווה מאוד ביקור.

טיולים רגליים בטנריף

הר הגעש טיידה וסביבתו, מעבר לרכבל התלול והביקור בפסגה, הוא בעצם שמורת טבע ענקית עם מגוון אדיר של מסלולי טיול רגליים המקיפים אותו. הן באתר השמורה והן במרכז המבקרים של הר הר געש ניתן לקבל מידע רב על המסלולים, הממוספרים בספרות 1-37. כאשר מסלולים 10-12 הם שבילי הפסגה עצמם.

למעשה מעבר לטיפוס לפסגה באמצעות הרכבל מספר רב של מסלולים לאמיצים בלבד יובילו אתכם רגלית, אם תעזו לנסות.
מידע מפורט על שלל מסלולי ההליכה והטיול בשמורת טיידה ניתן למצוא כאן

סיכום - האי שיש בו הכל!

כפי שאפשר לראות האי הקטן הזה טנריף, שלהקיף את כולו בנסיעה רצופה ייקח כ-3 שעות לכל היותר, טומן בחובו כמות אדירה של פינות חמד, נקודות עניין ואטרקציות. בחודש וחצי של שהייה באי, כאשר בעיקר סופי השבוע מוקדשים לסיורים, טיולים ושוטטות, הספקנו לא מעט ועדיין נשאר עוד המון שאפשר היה לעשות ולראות.

לטעמנו ביקור בטנריף יכול לספק כל מטרות נסיעה או חופשה, לזוגות צעירים או מבוגרים כמו גם למשפחות עם ילדים, בין אם שהייה קצרה ונינוחה למטרות "בטן/גב", ביקור קצר ואינטנסיבי לביקור בכמה שיותר אטרקציות או שהייה ארוכה המאפשרת התעמקות – באי הזה יש פשוט הכל מהכל.

מקווים שנהניתם מהמדריך שלנו ומצאתם בו ערך. אם בכל זאת מתעוררות שאלות בנוגע למשהו מהכתוב ויש ביכולתנו לענות – אנא כיתבו לנו בתגובות כאן למטה ונעשה כמיטב יכולתנו לענות.

עד הנסיעה הבאה 🙂
אור ורות

דילוג לתוכן