שיווי משקל

המסע לעבר האיזון בחיים

טעים בברצלונה

טעים בברצלונה

בואו נדבר בכנות - ברצלונה היא לא רומא ואין פה בכל פינה פיצה משובחת ופסטה מטריפה בפחות מ 40 ש"ח למנה. האוכל פה מורכב יותר ושונה ואפילו עם תואר של 'דוברת ספרדית מהבטן של אמא שלה', אני לא מצליחה להבין חצי מהתפריט פה (לכל המתחכמים - תפריט האלכוהול דווקא מאד ברור 😉). יחד עם זאת, בתור אוכלי כל, (כלומר, הרוב כי לחלקנו יש עניינים לא פתורים עם עגבניות וסרדינים) שמוכנים לנסות גם אם לא הבינו עד הסוף מה הם מנסים, גילינו גם פנינות קולינריות שכדאי להגיע אליהן בברצלונה.

אתחיל ואציין שאני לא ממצלמות האוכל שאני אוכלת, עם הקונדיטוריה זה הולך לי יותר בקלות כי זה מסתדר לי מקצועית עם העסק, אבל פה פחות. למזלי, אור מתעד את כל האלכוהול (את רובו לפחות) והבנות שגדלו לעידן הסטטוסים והתיעודים, דואגות להשלים את החסר. זאת בשביל לומר - אלה לא התמונות שלי בפוסט 🙂

יאללה נתחיל!

המסעדה שהפתיעה אותנו

זה יום טיול שהתחיל בצורה מבטיחה ומהנה בביקור באחוזה הזמנית של משפחת גואל והמשיך בשיטוט קצת פחות מהנה בסמטאות שלא מצאנו בהם דבר שעניין אותנו. אז החלטנו לחשב מסלול מחדש ולחזור לכיוון שממנו באנו. הבעיה הייתה שהיינו מורעבים. שתבינו, ברצלונה מלאה בקונדיטורויות, מאפיות, אמפנדריות, צ'ורריות….. ככה שכמעט תמיד אנחנו מוצאים משהו מגניב לכרסום בשיטוטינו ברחובות, לכן לא אוכלים ארוחת בוקר, כי חבל וזה. אבל גם בזה לא נתקלנו בשיטוט ההוא, אז המצב היה קשה.

לפתע ראינו אותה, פשוטה, יפה, מזמינה ונראית מקומית להפליא. טיפ למסעדות ברחבי העולם: אם יושבים שם פועלים במדים - כנראה שהמסעדה מקומית. אז נכנסנו והתיישבנו בשולחן הפנוי האחרון היישר לתוך תפריט שכולו בקטאלנית, שזה סימן טוב לאישוש האותנטיות אבל פחות טוב להבנה של מה שכתוב בו, בהנחנ ואת לא מבינה קטאלנית.

התחלנו מלהזמין קנקן סנגריה ענק וחזרנו לנסות להבין את התפריט. יש פה איזו מנה שאנחנו רואים בכל מקום שכוללת תפוחי אדמה אפויים / מטוגנים / מבושלים, בתוספת ביצה וחמון / צ'וריסו. אפשר עם, אפשר בלי, הכי חשוב - אני כבר יודעת שהבנות אוהבות אותה, אז הלכנו עליה כפול שתיים מאחד תורידי צ'וריסו (כן, ביזיון וזה, אנחנו עובדים על זה). אור ואני, שמפנטזים על פאייה מרגע הנחיתה, בחרנו בפאייה מקומית עם כל טוב הים. 

לקח להם מלא זמן להביא את האוכל, בעיקר כי המקום היה מפוצץ עם מלצרית אחת ושני טבחים, אבל כשהוא הגיע הוא היה מעולה! אז כדאי שתדעו על המסעדה המשובחת, שנמצאת מספיק קרוב לשדרת הרמבלה המפורסמת בשביל להגיע אליה ומספיק רחוק בשביל להיות טעימה ולא יקרה.

O'Toxo 3 Brothers

כתובת: C/ del Carme, 59, 08001 Barcelona

תנו כבוד לפיצה

כן, כן, אני יודעת, אוכלים מקומי, ככה מרגישים את הארץ שנמצאים בה, אבל בואו, מדובר בברצלונה, לא בכפר באנדלוסיה, זו עיר קוסמופוליטית ובינלאומית ורבאק לפעמים אר רק רוצה פיצה טובה שיוצאת מהטאבון ואת אשכרה מבינה מה שמים לך עליה. וגם, הבנות ממש ביקשו והשם היה מעולה Respect The Pizza, עם כזה מיתוג, איך אפשר לסרב?

אז מדובר במסעדה מעוצבת ככה שאת מרגישה בו זמנית בדיינר אמריקאי אבל גם במסעדה שכונתית ברומא, עם ריחות מעולים, מלצרים אדיבים וטאבון ענק. הזמנו שתי פיצות, אחת מרגריטה, שניה קרבונה, שני בירה מהחבית (הבירב הקטאלונית מעולה) ושתי פחיות שתיה. הכל היה מדוייק, הפיצה מבצק מחמצת שלחה אותנו ישר לאיטליה וגם החשבון בסוף, שהיה חצי ממה שיצא לנו עד כה, הוסיף להרגשת הסיפוק.

לסיכום, לפיצה מגיע כבוד, גם אם אתם בברצלונה 😉

טוב, וידוי קטן, בזמן שחיפשתי את הקישור כדי להניח פה, גיליתי שמדובר ברשת מסעדות, מה שעוד יותר אמור להוריד, אני יודעת, אבל תאלצו לקבל את מילתי שהיא באמת שווה את הקלוריות, כלומר את הטעם. זה האתר, אנחנו היינו בסניף, אני לא באמת יודעת, זה שמול הקו אוטובוס שלוקח אותנו הביתה, רגע, אור?????
זה האתר: https://canpizza.eu/en/

המסעדה של הכובע

האמת, אין קשר בין מסעדה לכובע, אבל ככה אנחנו זוכרים אותה כי תמר שכחה שם את הכובע שלה ושמה לב רק ממרחק חצי שעה הליכה משם, מה ששלח אותה ואת אור חזרה לחפש אותו. 

אז גם אליה הגענו בזמן שחיפשנו מקום טוב לאכול בו, שזו משימה די מורכבת כשאתם יודעים שאתם מוקפים במלכודות תיירים מימין ומשמאל ואם יש משהו שמבאס אותי באמת, זה אוכל גרוע.

בקיצור, שוטטנו בסמטאות שנראו די מעניינות ומזמינות, רק שכבר היינו רעבים ועייפים וחדורי מטרה עד שלפתע היא נגלתה לעיינינו. בלי תמונה אחת של אוכל, עם תפריט קצר ותכליתי ועם שירות מעולה. כל מה שלקחנו שם היה טוב, כוס הסנגרייה הענקית, הקרוקנטים, הקלאמרי המטוגן, הצ'וריסו, החמון האיבריקו וכמובן הסטייק. 

זו גם נראה לנו המסעדה המושלמת להנות מפאייה משובחת, אבל זה היה דורש מאיתנו 25 דקות המתנה וכאמור, היינו מידי רעבים. אז שבועיים אחרי חזרנו אליה מוכנים, פחות רעבים וחמושים במשחק טאקי משפחתי שהעביר את הזמן.

בהחלט מסעדה לנעוץ במפה, מה גם שהיא ממש קרובה לשוקולטרי מעולה שעוד אכתוב עליו BE CHOCOLATE 😉

זה השם: El Portalón

זו הכתובת: כתובת: Carrer dels Banys Nous, 20, 08002 Barcelona

אמפנדסססססס

בתור ילדה למשפחה ארגנטינאית שאוהבת לאכול טוב, תמיד אהבתי אמפנדס, עם בשר, עם גבינה, עם תירס, הכל טעים. גם למדתי להכין בעצמי ויצא לי לא רע, אבל מלללאאא עבודה, אז זה מסוג המאכלים שאני מעדיפה לקנות מאשר להכין. זה גם נמנה על אוכל הרחוב ברחוב ברצלונה כשיש שתי רשתות ארגנטינאיות שנמצאות כמעט בכל שכונה ואפילו מוכרות אלפחורס של הוואנה.

טעמנו משתיהן, הראשונה הייתה טעימה אבל השניה ניצחה, בעיקר בגלל טעם הבצק, לעולם אל תזלזלו בבצק, גם אם תפקידו 'רק' לעטוף את המילוי, הוא תמיד החשוב ביותר!

ברור שאני לא זוכרת את השם אבל בטח אור זוכר 😉

הראשונה והמדוברת: La Fabrica - יש מגוון מיקומים ברחבי העיר

השנייה והמפתיעה Emapanda Club (אל תתבלבלו, יש אחת דומה עם השם El Club De La Empanada, לא אליה אנחנו מתכוונים, אז שימו לב לשם)

טאפאס מומלץ בברצלונה

איך אפשר לדבר על ספרד ועל ברצלונה בלי לדבר על טאפאס? סגנון ההגשה הספרדי של מנות קטנות וזולות, ממש "ביס" קטן ואיכותי, ידוע ומוכר לכולנו, אז כמובן שחייבים להתייחס אליו. ברחבי העיר פזורות אינספור מסעדות טאפאס חביבות. יש גם רשתות (הבולטת שבהן - Tapa Tapa, נמצאת ממש בכל פינה), אבל אנחנו מחפשים תמיד את מה שאנחנו מכנים "החור בקיר", מקום קטן, איכותי, מקומי ומדוייק.

את המקום הזה מצאנו בדייט הראשון שיצאנו אליו בשכונת בורן הידועה בברי הטאפאס שלה בשעות הערב. האמת שלא היה קשה להבין שמדובר במשהו מיוחד, כי מחוץ למקום היה תור בלתי נגמר. יש לנו אלרגיה קשה לתורים ולכן אפילו לא ניסינו, אבל משהו באינטואיציה שלנו אמר לנו לא לוותר על המקום כל כך בקלות.

שבוע לאחר מכן זה קרה, בצורה לחלוטין בלתי מתוכננת. סיימנו ביקור מהנה ביותר במוזיאון MOCO (מומלץ מאוד!), ויצאנו בחזרה לרחוב בדיוק ב-12:00 בצהריים. התחלנו ללכת בכיוון הכללי של השכונה, ובלי ששמנו לב מצאנו את עצמנו מול אותו המקום בדיוק בשנייה שהוא נפתח! על הזדמנות כזאת לא מוותרים, אז רצנו מהר למסעדה עם גל הנכנסים הראשון ונכנסנו פנימה.

החוויה מזכירה את מסעדות הפועלים המיתולוגיות של ירושלים, "טעמי" ו"פינתי" למי שמכיר. המלצריות מסתובבות במקום במהירות מסחררת ומדברות בקצב של 1000 מילים בשנייה. כמות התנועה שהייתה סביבנו הייתה באמת מרשימה, ויחד עם זאת, למלצרית שלנו הייתה סבלנות מפתיעה להסביר מה בתפריט, איך זה עובד וגם לתת לנו כמה המלצות.

אז הזמנו לנו מגוון טאפסים מעניין, יחד עם אחת המנות הפופולאריות בספרד שכוללת תפוחי אדמה מטוגנים, ביצת עין וצ'וריסו משובח, ואת כל הטוב הזה שטפנו עם בירה טרייה מהחבית (Estrella Damm הקטאלנית המצויינת).

באמת שלא נשארו לנו מילים - כל ביס היה גן עדן של טעמים וגם החשבון היה מאוד ידידותי למשתמש.

3 שבועות לאחר מכן, בערב דייט נוסף, שוב מצאנו את עצמנו בשכונת בורן בסמוך למקום, וכמו בפעם הראשונה, תור ארוך השתרך בחוץ. הפעם כבר היה לנו ברור שהתור הזה הוא אחד המוצדקים, ונעמדנו מלאי תקווה שהוא הולך להתקדם מהר. חיכינו כ-15 דקות וממש שנייה לפני שהחלטנו לוותר יצא המנהל של המקום והתחיל לחפש זוגות שרוצים לעמוד על הבר. קפצנו על ההזדמנות, ותוך 3 דקות בדיוק כבר היינו עם בירה ביד, טאפאס מצויין בפה והמון שמחה בלב.

כמו שאתם מבינים השורה התחתונה היא - לא לוותר על המקום!
אם יהיה לכם מזל כמונו תנסו לכוון לשעת הפתיחה ולא תצטרכו להמתין הרבה זמן בתור. קחו בחשבון שמדובר במסעדה קטנטנה וצפופה. לקבוצות גדולות, תינוקות עגלות וילדים קטנים זה קצת פחות מתאים, וגם למי שזקוק לכיסאות נורמליים וישיבה נוחה ומרווח כנראה שיהיה פחות מומלץ, אבל לזוגות ומשפחות עם ילדים בוגרים וזורמים - עופו על זה!

שם המקום: El Xampanyet

כתובת: C/ de Montcada, 22, 08003 Barcelona

עכשיו שסיימנו עם העיקרית, אפשר לעבור לקינוח, ולמאפי בוקר ולמתוק באופן כללי -
על המקומות האלו כתבתי בבלוג של הקונדיטוריה הדיגיטלית,
אז בשביל לא לשכפל פוסטים (אלוהי הגוגל פחות בעניין וזה עושה בלאגן), אני מזמינה אותך להמשיך לקרוא ממש פה >>>>> הקונדיטוריות של ברצלונה

 

 

דילוג לתוכן