שיווי משקל

המסע לעבר האיזון בחיים

יאללה רומא

יאללה רומא

הגענו לרומא.

נתחיל בגילוי נאות, אנחנו מאוהבים ברומא! הטיסה לטוסקנה ורומא הייתה הנסיעה הראשונה שלנו כזוג צעיר ומאוהב שחוגג את החיים ואת סיום התואר באוניברסיטה. כל הנסיעה הזו הייתה מושלמת, החל מדרך היין ברחבי טוסקנה, הלינה הלא מתוכננת בכפרים השונים עם האיטלקית שזכרתי מהלימודים בגיל 21, ועד שלושת הימים המופלאים ברומא כשישנו בחדר קטן ליד תחנת הרכבת ב- 50 יורו ללילה. 

יחד עם זאת, לא כאן תיארנו לעצמנו לבלות חודשיים ביולי אוגוסט עם שתי בנותינו.

התוכנית המקורית כללה אי אקזוטי, כהרגלנו בקודש, מוקפים בים ובטיולי רכב משכרי חושים.

ואז, גילינו את המחירים.

מהפכת הקורונה שזעזעה את העולם, נגעה הכי קשה בעולם התיירות מה שהביא לעליית מחירים מטורפת בכל אפיקי הטיסה + השכרות הרכב. כך שכל היעדים שיכולנו לחשוב עליהם וכללו טיסה ארוכה ו/או השכרת רכב לתקופה ארוכה, נפלו מיד. 

כשאנחנו מתכננים את הנסיעות שלנו, נקודת המוצא התקציבית נעה סביב ה- 20,000 ש"ח, פלוס מינוס, לשילוש הקדוש שכולל לינה + רכב + טיסה. בתכנון הנסיעה הנוכחית לא הצלחנו אפילו להתקרב לסכום הזה, אז משהו היה  צריך לרדת. מכיוון שעל טיסה ולינה אי אפשר לוותר, החלטנו לוותר על הרכב, ואם מוותרים על רכב, האופציה היחידה היא לחפש עיר גדולה שמאפשרת התניידות ברכב. 

אז התחלנו לחפש ורומא, רומא ניצחה.

למה?

כי רומא מהממת, באמת, ממרחק של 13 שנים אני עדיין זוכרת כמה היא הייתה טובה אלינו.

ומאז שנחתנו, למרות ההלם היחסי וזה שלא הצלחתי לדלות את האיטלקית שאני יודעת שאני יודעת, כולם פה כל כך נחמדים והעיר כל כך מזמינה. ולמרות שהדירה (הנהדרת באמת) שלנו לא במרכזה, ולמרות התחבורה הציבורית שלא עומדת בציפיות האירופאיות שהיו לנו ממנה, האנשים כל כך נחמדים והאוכל כל כך טוב והיין, היין שגם בפחות מ 20 ש"ח לבקבוק הוא פשוט מושלם, מרגיע את כל העצבים.

אבל סטיתי רגע מהנושא, אנחנו מדברים על הנסיעה עצמה ועל זה שבאנו לפה לחודשיים, ועל כנות, כי זה כל הרעיון של הבלוג, כנות. לא הכל מושלם כמו תמונה באינסטגרם (למרות שאלה שהעלנו עד כה יצאו מהמם!).

הגענו לפה, באמת, הכי לא רגועים מתמיד. זה היה עוד בהכנות לנסיעה, הרגשה שאנחנו עושים משהו מטורף, למרות שכבר עשינו את זה כמה פעמים. השנתיים האלה של הקורונה שמנעו מאיתנו לטוס, עשו את שלהן. 

צריך להבין רגע, כל הרעיון שיצרנו לעצמנו, זה שכולל חיים של 10 חודשים בשגרה וחודשיים בחוויה במקום אחר בעולם, הוא יותר מרעיון של טיסה לחו"ל. הדבר הזה שלנו הוא משהו שספגנו לחיים שלנו ושנותן לנו כל כך הרבה. זה הרבה יותר מ'לטוס לחו"ל', זה חוויה, זה שינוי, זה זמן משפחתי מרוכז, זה יציאה מהחיים ה'רגילים' למסע מרגש של חיים מקבילים שכל יום בו הוא חדש ומעניין. 

הפעמים שבהן הצלחנו לעשות את זה עשו לנו כל כך טוב, ברמה האישית, ברמה המשפחתית. ואז זה חמק לנו. ועכשיו חזר. אני חושבת שעד השבוע, אחרי כמה ימים ברומא עוד לא עיכלתי שבאמת הצלחנו לעשות את זה שוב. ועוד ביעד כל כך שונה, כל כך מאתגר.

כן, אני יודעת שזה נשמע מצחיק, רומא כיעד מאתגר, אבל ככה זה.

יש הבדל בין לנחות פה לכמה ימים, לקחת מלון במרכז העיר ולחרוש אותה עד שפשפת. לבין להגיע לפה לחודשיים, לשכור דירה בפאתי העיר (כי בכל זאת, תקציב וזה), להבין איך התחבורה הציבורית מתנהלת, לחוות חיים משפחתיים בעיר גדולה ושוקקת. 

אבל כפי שאמרתי בהתחלה, זאת רומא, היא הייתה טובה אלינו אז ונראה שהיא לא מאכזבת גם היום. הרחובות, הטעמים, החנויות, הריחות, המונומנטים בכל פינה, היריד, הנהר, הפאבים, המסעדות …. אין לי ספק שיהיה מעולה, רק שהשבוע הזה והתפוצצות הרגשות שהגיעו איתו, תפסו אותי קצת לא מוכנה 🙂

טוב, נראה לי סיימנו עם ההשתפכויות הרגשיות, צריך להתחיל לדבר על רומא עצמה ואת השבוע האחרון בילינו יותר בהסתובבויות בשכונות הקרובות ופחות בלב ליבה של העיר המופלאה הזו. אבל אני בטוחה שאור כבר ישלים את הפער 🙂

צ'או בינתיים, רות.

דילוג לתוכן